תוכן

רעג) מהיכן נבררו האחורים דזו"ן דאצילות.
הכלים שמחזה ולמטה דז"ת של הנקודים, שהם בחינת המחזה ולמטה דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק, שיצאו למטה מנקודת הסיום דצמצום ב' ונעשו לבחינת חלל פנוי שאינם ראוים עוד לקבל אור כנודע, הנה הם המקור שמהם נבררו הכלים דאחורים דזו"ן. אמנם מטרם שביה"כ לא היו ראוים כלל שיקבלו עוד את אור העליון, בהיותם נמצאים כבר למטה מהמלכות המסיימת. אלא בסבת שביה"כ, שז"ת דנקודות נשברו פו"א, וגם הכלים דפנים ירדו לבי"ע ומתו ביחד עם הכלים דאחורים, הנה אז נתערבו כל הכלים והניצוצין זה בזה, עד שאין לך ניצוץ מהם שלא יהיה כלול מכל אבי"ע. כלומר הן מכלים דפנים כולם, והן מכלים דאחורים כולם, כי כן נתערבו ונכללו זה מזה.
והנה תחילה נבררו רק הכלים דפנים בלבדם, ומהם נתקנו בחינת הו"ק ונקודה דז"א, שהם כולם פנים ולא יארע בהם עוד מיעוט לעולם, כי שבירתם מתחילה לא היתה מחמת עצמם, אלא מחמת חיבורם עם האחורים. ולכן אחר שנבררו פעם בפני עצמם, אין בהם אחיזה עוד לחיצונים. ואח"כ נבררו האחורים הכלולים מבחינת כלים דפנים, כלומר בעת שהכלים דפנים היו בשבירתם בבי"ע נתכללו בהם בחינות מכלים דאחורים, ואלו נתבררו ג"כ לאצילות ונעשו לכלים דאחורים דזו"ן. (א' תתקנ"ד ד"ה ובאורם).